פעם אמרה

(2.8.20)

במתח החיים שורק בעוז:
"זמר- זמר לך
זמר לך מכורתי- מכורתי"
היא ילדותו והיא אהובתו   

הוא מטיח את המנגינה
אל ילדותו חסרת הדאגה
כך לשרוק ולהתרוקן מאוויר  
ולשכוח מלחצים  

"השורק בבקרים בוכה בערבים"-
פעם אמרה ועכשיו איננה ומותר:
כאוות נפשו שריקות צורמניות
עד ששלוותו תרד לכסותו.