הַשִּׂמְחָה שֶׁלָּנוּ אִיטִּית
לוֹקַחַת לָהּ זְמַן שֶׁאֵין
וַאֲנִי רַק
רָצִיתִי לְשַׁנּוֹת לְךָ אֶת הַבְּדִידוּת.
בְּעֶרֶב שֶׁאָתָּה לֹא דּוֹפֵק עַל הַדֶּלֶת שֶׁלִּי
הָעֵינַיִים שֶׁלִּי מַשְׁמִינוֹת מִפַּחַד