עֵת סְתָיו פָּרַץ אֶל שִׂפְתוֹתַי

בְּרַחַשׁ מַנְגִּינוֹת עָלִים נוֹשְׁרִים.

וּבְדוֹרְכִי עַל שְׁאֵרִיּוֹת זְחוּחוֹת

יָדַעְתִּי לְכַמֵּת

אֶת קִמּוּטֵי הַזְּמַן בָּם

עֵת הִצְהִיבוּ אֲדָמָה

לְמַרְגְּלוֹת רַגְלַי.

עָנָן כִּסָּה שָׁמַי לַיְלָה

מַסְתִּיר אֶת נִיצוֹצוֹת הָעוֹלָמוֹת

מִפְּנֵי עֵינַי

רַק זַרְזִיף שֶׁל מְרוֹמִים

בְּמַחְלָפוֹת רָאשִׁי נוֹתַר כְּזֵכֶר

לִבְהִירוּת קֵיצִים

אֲשֶׁר חָלְפוּ כְּהֶרֶף