בדרכים סמויות

לפחדינו

אנו הבובה

וגם המושך בחוטים.

הקורבנות של

הציפיות שלנו

בחוטי משי משוך

זרועות ורגליים

טלטל ונער

אנו רוקדים על פי הנעימה

של הפחדים שלנו

גופות מתחבאים מעמידים פנים,

מתחת הסלע ההוא

מאחורי העץ ההוא

באיזשהו מקום, בכל מקום

שאינו בשליטתנו

אתה המושך בחוטים

נוע בתוך גופך

ועל פי קצב החיים

נתק את החוטים שלך

הושט ידך אל

הלא נודע

הלך בחשכה

פשוט את זרועותיך

לחבוקו של האויר

עשה אותן כנפיים

מגביעות עוף

~~~~~~~~~~~~~~~

גייל ספנייר רולינגס

מוקדש לך גלי באהבה