כמעט בת חמישים
ועדיין ילדה-
ילדה שגדלה עם ילדיי
ותמיד היתה מנודה.

מדי פעם ראיתי אותה
דוחפת עגלת ילדים
ובה קטנטנים של אחרים
והיום על ספסל בשביל
נראתה ענוגה בכיעורה
ומישהי זרה לצידה
מלטפת ושואלת-
מה קרה לך אישה-
ספרי לי מה קרה.
והילדה ממלמלת-
יוצא לי דם ובוכה ובוכה.

ראיתי-שמעתי-המשכתי
ויודע אני שרק נבל
יקטוף את הפרי
ויעשה ממנו שיר.

ילדה מנודה