באיזמל הזמן

ביד רוטטת

מקודש היצירה.

שבבים נתזים

מימי חיינו

נשחקים מאון

עמל וסבל.

יד הדמיון,הטובה

או רצון הבורא

מי יטביע חותם

לא נדע...לאמת.