מפסלת תאווה

קומנדר אהבתי,
בדממה אקטוף תשוקתך
המתענבת סביב צווארי
בחבלי להט יוקדים.

מצחק אל זרועותיי,
בגופי מפסל פיסולי תאווה
ובשמן נוסך גווי
רואה נהרה במבטי.

אניית ריגוש
הבליחה מבין עיניי
כשחזיתי באופק העולה
במרחבים אינסופיים של חשק
שבקעו באנקת שחוק.