אֶת הֲכִי נֶהְדֶּרֶת

נִרְעַד לִצְלִילֵי קוֹלֵךְ

חָכְמָתך כְּקֶצֶף. גַּלִּים

שֶׁל סְפִינוֹת דּוֹהֲרוֹת

חֲשׂוּפוֹת בְּעֵירֻמָּן הַבּוֹטֶה

הַמְּפַלֵּחַ מִפִּרְצֵי חוֹף הֲמוּמִים

מֵחֲמַת יָפְיֵךְ-

וְאת הָעֹגֶן לַחֲלוֹמוֹת שֶׁאֶחֱלֹם: 

אוּלַי לְיָמִים אֲחֵרִים. 

.