הוּא חָשַׁב שֶׁלָּנֶצַח יָשִׁירוּ לוֹ

אוּדִי חֲמוּדִי

שֶׁיְּלָדוֹת מֵאָז יְחַפְּשׂוּ אֶת

רֹאשׁוֹ הַלְּבַנְבַּן

בֵּין מְעָרוֹת הַזְּמַן 

הוּא מַמָּשׁ הֶאֱמִין 

שֶׁעֵיני הַתְּכֵלֶת -

רָאוּ כְּבָר הַכֹּל

וְהוּא רַק חִפֵּשׂ לוֹ

עוֹד חֲלוֹם אֶחָד -

לְמָחָר. 

וְהַחֲלוֹם חָלַם אֶת אוּדִי: 

אוֹתוֹ, דְּמוּתוֹ, עַצְמוֹ: 

נכדֹּן לְבַנְבַּן וּתְכוּלוֹת הָעֵינַיִם-

מַמָּשׁ כְּמוֹ לִפְנֵי שׂיבעִים שָׁנָה .

וּגְבַרְתָּן הַקְּטַנְטַן, וְאָרֵךְ יָדַיִם

וְאוּדִי אוֹתוֹ לְמִגְרָשׁ עוֹד יִקַּח

יַנִּיחַ כַּדּוּרְסַל בְּיָדָיו הַשְּׁתַּיִם

וְיֹאמַר לוֹ :

רוּץ , הייה לִי כּוֹכָב. 

וְגַם אִם לָאו, 

רוּץ אֶל הַשָּׂדוֹת, 

תִּגְמָא מֶרְחָבִים

תֹּאהַב :

תִּהְיֶה לִי רַק אִישׁ מְאֻשָּׁר.