היה ופעם תשתול פרח חיי
כאביב
אתדפק על דלתך בידיי
בידיך
נגעת בגעגועיי
בציפורניך פצעת קליפות עטויות על ליבי
חלומות מוגזמים
נמסו ביוקר החיים
וללא כנפיי אעוף
אעוף ללכוד מבטך