(מוקדש ל- ג.א.א)הוא צעיר שמח ועליז
היא נושאת עצבות ענוגה
הוא תופס ברכות את ידה
והשנייה סביב מותנה.
היא עדינה ומעט אדומה
הוא מחפש בעיניה ברק
מנסה לקרוא תווים
היא מסיטה ממנו ראשה
המעמד קשה לה מדי.
ממשיכים בצעדי ריקוד
הוא מאיט ומאיץ
הוא מוליך ומביט
והיא בעצב של זיכרונות
עיניה נעצמות ודומעות.
הוא מחזיר אותה לשולחן
שם צוהלים ולא מתעניינים
והיא כבר לגמרי כבויה.
אביב מסתחרר סביב
אנשים וקולות של שתיינים.