בשורה

סמטאות ללא מוצא של זהב געגוע

ללכת בשדות לאחר גשם ראשון

לבעוט את הבוץ

להביט בשדות המחייכים ירוק

לדעת המיית הנפש האוהבת

מכתת להט מפגשי התשוקה

הרוך והעדנה בגוף האוהב

בארץ הידועה של האהבה

הניחוח שוב חוזר ומתרפק

כמו מכתב פרידה מאחר

סימני גופך בגופי, חותם

זוכר ומתגעגע, מתגעגע וזוכר

מודד את המרחקים לארצות גופך

שט נטול הגאים בינות

חמדת מפרצים וגבעות אהבה

כורע ברך

חיקך כלניות בוערות

נחש תלתלי אהבה ותשוקה

רווית בשורת מפגש שנעור

מושח אותך לי- מלכה.