נקישה

07/09/2018 10:26 | אורנה

דלת חיי נקשה


פסעתי לקראתה כסותי ליבי


וחלוק מרופט בו היינו


כפתור אחד,


אספתי חבילת חיבוקים אחרונה


שהונחה על הסף


דמעות שמש האירו


אני


והצל


על גופי מונחות כל השאלות


רסיסי תשובות


ורק ריסיי כיסו את בית העצב