כשהיינו קטנים - ללילי במיוחד

29/08/2018 18:12 | אודי גלבמן

כְּשֶׁהָיִינוּ קְטַנִּים

אָהַבְתִּי לָבוֹא -

וּלְשַׂחֵק אִתָּךְ

בַּצַּעֲצוּעִים.

בַּבֻּבּוֹת שֶׁלְּךָ לֹא

הֵעַזְתִּי לָגַעַת,

אֲבָל אֶת הַדֻּבּוֹן הַלָּבָן

אָהַבְתִּי בִּמְיֻחָד.

וְרַק הַיּוֹם

בַּחלּוף כָּל הַשָּׁנִים-

אֲנִי גַּם יוֹדֵעַ לָמָּה:

כִּי אֶת מַבַּט עֵינַיִךְ,

הוּא כְּמוֹ קלט -

דַּרְכִּי.

וְלִבֵּךְ הָרַךְ ,

וְאַתְּ כְּבָר שָׁנִים

אֵינֵךְ

לְיָדִי :

חַי וּפוֹעֵם מַנְגִּינוֹת ,

עָמֹק עָמֹק -

בְּלִבִּי.

וְהוּא שֶׁאָמַרְתִּי:

שֶׁהַזְּמַן הַנּוֹגֵעַ-

תָּמִיד יִהְיֶה שָׁם:

לְהַזְכִּיר.