בשורה

20/04/2018 19:20 | יצחק אור



המילים נכתבות בשרף אורנים

כמו זה שדבק בנו עת אהבה

עתות ענבר וזהב

אבני חן


החורף ההוא היה קר במיוחד

כמו מפנה גב  לאהבתינו

מתחבק עם רחובות עצובים

עם , עצי אורן מתים


אינני יכול לאצור המילים יותר

הן מתפרצות ומכות

נחצבות ממני לדף, כמו מעצמן

וכואבות- כואבות


רחובות רטובים בעיר זרה

הרוח סכינים

עינייך ניבטות מבעד לכובע הסרוג

יודעות הבשורה


דפי חיי הולכים ודהים

אך החורף ההוא, מסרב להרפות

נעוץ בי כבשורה אלימה

לא מרפה


לעולם לא נגיע

לעיר הזהב האבודה

אלדוראדו שלנו מתה

תמו-

ימיה.