ברושים חווים את העולם בצבע
רוחות ותהיות ממלאים את חושיהם
כי גם עלעליהם כמו ירדו מראש התורן
מבכים הם את ציפורי הסתיו אשר נדדו
וכשנשמעת מנגינת חצוצרה נוגה אצלם ביער
קדים הם בפני סופת הרגשות
אך בגזעם יש כוח –כמגש כסוף
עליו מונחת תומתם
וגם אם הקריבו פירותם לאל הצער
ירוקי עד ישארו
נטועים באדמה
אשר מקדם , טרשים היתה
ועתה, פורחת בדם המעשים