מבעד חור המנעול אפשר

לראות סנטזה של חיים

במעגלי קשת רחבים מלאי

גוני בדידות רכסי קרחון אופפים

מילים בודדות קושרים סרטים לראשם

צעדים וטביעות בחול משירים חותם של חיים

מיושנים

העט שלי נכנסת למלים מחפשת מוצא דרך ניר

מצהיב בחדר מבולגן כתוב בשחור לבן:

רק המתים מסודרים"