השיבה. לאיתקה30/08/2017 20:31 | בשןספינת חייו שטה,מחליקה על מי מנוחות המפרשים ,השחור והלבן קופלו,שבתו הרוחות, רק רוח מערבית קלה עדיין נושבת והספינה לנמלה באיתקה אט אט נסחפת. זהרירי השמש השוקעת על המים מרצדים בדד,ללא חבריו לקרבות,וללא מלחים מלבד השחף הנח על ראש התורן צופה בגלים מרחוק אפשר בקושי להבחין במיתווה ההרים הצופים על הנמל בחוף המבטחים המגדלור בפתח הנמל מאיר,כמו נורית המאותתת לו לשוב כפי שהבטיח לבת ברית. הניצחון במלחמה,עלילות גבורתו,זיכרון שנגוז כמו חגיגות הניצחון,והצבא שלביתו נסוג חבריו לנשק שותפיו לשלל,התפזרו בין האיים לספר עלילותיהם,לחבוש את הפצעים והוא הזקן,איש גבורות ושבע ימים נזכר ברעיו המתים,אשתו והילדים מצטער על תבונתו והניסיון שנצבר שבקרוב בבוא היום יטמנו בעפר מודע ששעתו קצרה וזמנו עבר שמסעו עתיר העלילות הולך ונגמר. |