סוער גם סוהר ... הוויה

חד כתער עתיק יומין.

 כך יפרוץ פתע הלך מוכר

יביא חמת חלילים.

יבקש לבוא עד שער,

להפיץ ניחוחות הרים,

עד יפוג עוד ליל שימורים.

אי-שם בקצה הדרך,

ימשיך אותו שובל,

הגיעה עת ערב...

נרות דולקים בלאט.