אל תקראו לי בין המיצרים

אל תחפשוני בעמק רפאים

על כי נדושתי

חלפתי בשמי כוכבים נודדים

פילסתי דרכי בהוויות מסתורין

פעימות ארורות הם כשל בלי מנוח

תעודות יוחסין של עבר שחלף

של הווה מפוחלץ

אלכסנדר פן כתב פעם

"התקוות הכזיבו הזיות עשן"

ואני גרסתי כי אסור לפחד

וגרסתי לפיסות תהילות מעושנות

רמסתי צעדים

בין רגבי אדמה בוכיה

המצרה על דף שהוחמץ

אל תאמרו לי כי פנים רבות לה

לאותה אהבה שאינה בת חלוף

סיגרו כל דלת כל צוהר אליה

השקר מייבב מוכתם מבושה

רימה אחזתני

מלפפת חונקת

עמק הבכא רפאים סביב

אל תחפשוני לשווא

אביה