מול מראה

אישה

מאפרת עצבות

שתהא חיננית

אולי פעם תהיה היא יפה

כשגופך בי אני אתה

עיניך

מילים שלא נאמרו משפתיך

כשגופך בי חיים האירו

עלטה

שתי גומות מורד הגו

מחייכות נוכח רצינות 

שפתיך

בהיסח הדעת

משיכת קולמוס

טבול רגש

שרבטתי אותיות

אני אוהבת את עצמי

קצת