ליבי מפלל לו בחשאי
מטיף ומשליך רגשותיי
הנלוזים
לבקשת המחילה הצרופה
שאותה ביקשתי.
נשמתי ההומייה
מרצדת לבדה
על קירות בוהים
מחשבות אסורות
בדומיית השחר.