עשן המשאיות09/11/2016 22:11 | אודי גלבמןחזרתי אל העיר אליה ערגתי כל ימות חיי מאז נעקרתי מהרחוב הקטן שבקצהו צל עננים אפורים ושריקת הרכבת באה מאי שם רחוק ועשן משאיות שנעו לאי שם- ואת לא היית איתי כל השנים הארוכות ההן לחבק להתבונן בעיני ולומר לי שאחדל מלהיות מה שאינני ושאלטף את ידייך בלילות של דברים לא ממש מובנים ושאבין שאהבות אינן נודדות. הן כאן ושם.מטלטלות. בוכיות לעיתים.והלילה בו ינוחו עייפות,יגעות על מצען - יהא הלילה בו תשובי , אני מניח - ועשן המשאיות יהא עדיין שם. |