זכרונות שצפים מתמונה על הקיר במסדרון בית הספר,

לא יתכן שהיינו כאלה צעירים עם בלוריות מחוצפות כמו כתר.

גברים קטנים בתמונה קטנה עם חולצת צוארון לבנה.

הכי בולטת בתמונה הייתה מרים ששלחה אותי לאחור בזמן.

הייתי אוהב אותה היא הייתה מלכת הכיתה לא החזירה אהבה.

אך התמונה מחזירה אותי להצגה של גן השקמים ששחקנו בסוף השנה.

של אז בימים כך,שרנו והיום גם שרים כי לא שוכחים את הזמנים.

לפתע ראיתי את אפרים שלא ויתר על החומוס במוצ"ש אצל חליל עם כדורים.

תמונה על הקיר מחזירה אותי לאחור בזמן שחלף לידי בלי משים.

היו לי גם דמעות על אלה שאינם נפלו במלחמות עם כל הבני דודים.

אני מסתכל ומסתכל מתקשה להאמין שחלפו חמישים שנים שלימות 

חתונת זהב כן זה עבר כל כך  מהר בלי ששמנו לב חיינו עם השגעונות.