שיחה

שיחה עם העצב

אתה מסתנן אליי באישון הליל

ובאור עם צפריר מתגלה, אמתי,

ככה כשמתחברים לעצב, עצובים.

ובתור עצב, קשה לומר בפה מלא...זה לוחץ בחזה,

עצב, לחיבוק כזה אתה ממני מצפה ?!...

אתה הולך? אז לבכות, ואת הכרית להכות...

שוב אתה שוכב אפרקדן, מסתכל לי בעיניים ואותי דן..

אז אם לא אהרוג אותך עכשו, תהרוג אותי, עצב, איך אתך קיבלתי אומץ,

לפנות את מקומך בלבי

טוב, שקט, שומע? יש פעימות...לדאבוני, עליי לנתק

זו השכנה שלך, שמחה, היא לא כמוך

היא יודעת להפתיע, באה בימים קשים

אז יאללה ביי

לילי א.

כל חבריי בדרך המילים

שנה טובה ומאושרת !