אַתְּ וַאֲנִי טְיוּטָה שֶׁל יְחָסִים.
מְלָאכָה שֶׁלֹּא נִשְׁלְמָה בְּיָד צוֹרֵף מְיֻמָּן,
אֲשֶׁר אִבֵּד כְּלֵי אָמָנוּתוֹ הָעֲדִינָה.

עַכְשָׁו הַכֹּל רָווּי אֵדֵי דֶּלֶק בֵּינֵינוּ, אִי אֶפְשָׁר לִנְשֹׁם.
אַתְּ קְבוּעָה לִי בַּזְּמָן, וְהַזְּמָן בָּנוּ כְּמוֹ פֶּצַע.
אֲנַחְנוּ שְׂדֵה קְרָב נָטוּשׁ אַחֲרֵי פִּגּוּעַ גַּרְעִינִי.