מפקד השייטת, בחדר המי"ק
מתחקר ושואל, מתעניין מה שמעתי
אני שב ומספר... בעיניו ניצת זיק
המצב מתפתח, הופך לדרמתי.

המכשיר השתתק ונדם לתמיד
בעיניו של רוזן המש"ט כבה אור
ניצבנו כולם במתח מחריד
... אז חוויתי חיים שחוזרים לאחור.

זכרתי את אריה וג'ו... ותהיתי
האם עוד אחזור לראותם...
זוכר הוויה של חיים בה זכיתי
האשמע את קולם, או שתם ונשלם.

זרים של פרחים על גלי הגיבוע
צפים מעל למקום קבורתם... 
ומה שנותר זיכרון, געגוע
מזרחית לכרתים...שם תהיה מנוחתם...