בעוד 50 שנה, לבמת הדיון של אילנה בר שלום, 22.5.16

22/05/2016 12:14 | צביה
צר לי, אבל אותי זה מפחיד
כמו הפחד מהלא נודע, או כמו נגיד
משהו בלתי מוכר כזה, שהאדם הוליד
משהו שגורם לפחד לחלחל לי אל תוך הווריד

בעוד חמישים שנה ישב האדם בסלון ביתו
וינהל לו משם את כל ממלכתו
לשטן הרי כבר מזמן הוא מכר את נשמתו
וכבר שנים חלפו מאז שזקף קומתו

הוא פשוט לא צריך לקום, הוא מנוון לחלוטין
ולמרות שהוא חי בעולם שיש בו התפוצצות אוכלוסין
הוא לא באמת מכיר את אף אחד, אולי הוא בכלל בגילופין
ואין לו קשר אמתי עם בני אדם, אלא רק בעקיפין

הוא לוחץ על כפתור קר ומאיים
כזה שאת כל חייו בעצם מביים
הוא לא מישיר מבט, שום קשר אמתי הוא לא מקיים
יתכן שלמרבה הצער, כבר מזמן היה עליו את חייו לסיים

אבל עם הקידמה למדו להאריך את תוחלת החיים
ולא בהכרח את איכותם, כי רוב הסיכויים
שהאדם בודד וגלמוד, ואפילו אין לו ממי לדרוש פיצויים
כי בלי מבט עיניים ומגע של ליטוף, הפכו חייו לשוליים. 

אז לי, מה לעשות, העתיד
לפעמים נראה מאיים ומפחיד
ואעשה כל שביכולתי, ואשתדל להקפיד
לפגוש אנשים במבט, במגע, כך תמיד.