מכורבל בשנים
חרוש זמן אני
לעומת חבריי
הצעירים,הנחים.
הזמן לא פגם בם
לא הותיר רבב
רק חידד געגוע
לחוש,לצחוק אתם.
מדי שנה,אותה פגישה
בערבו של ערב
קריר מחשבות
ספוג דמעות ...חנוקות.