נוסטלגיה חריפה

כמו כשמסתכלים מהחלון 
ביום שישי בין הערביים 
ויש את הריח הזה 
זה שאי אפשר להסביר 
של אז 
של מה שהיה כמעט 
וחמק 
רק חזק
לא במבט חטוף מהחלון
במבט עמוק אל תוך החיים
הילדות, עלמה נשכחת 
לא תחזור לחיקי
רק מתרחקת עוד ועוד
צועדת לבדה בטיול הגדול 
וגם אני, לבדי
צועדת ובוכה
ונזכרת ושוכחת 
וכואבת דווקא זכרונות יפים
ומושכת בחוטים אחרונים של העבר
רובם- כבר ניתקתי
האחרונים עומדים ומתדלדלים
כמו עלי שלכת, רגע לפני נפילתם
זה מפלח את הלב
שורף בגרון
נוסטלגיה חריפה
בדלי אושר
זכרון