אני נהנה לקרא שירים ילדותיים

חש כמו הייתי ילד בן שבע

שהלך לשחק כדורגל וטרם חזר,

נעמד על כסא בחדר ההלבשה-ומפחד,אוי,כמה-

מללכת למגרש של הגדולים.

שיר של חלומות,אני חושב

לעצמי,נוגס בפרי הקדמון-

כפות רגלי נוגעות במים הצחים

של תומת ילדות מתרחקת,

והשופט שבלבי ממאן לשרוק

לסיום המשחק.

רק אמא כבר לא קוראת לי-

לשוב הביתה.