יֵשׁ הָרִים רְחוֹקִים,שֶׁהוֹלְכִים בְּתוֹךְ אִישׁ-

עַד סוֹף יָמָיו.

אַבְנֵיהֶם, תְּלוּלִיּוֹת הֶעָפָר, הָרִחוּק הַנּוֹקֵב

שֶׁמְּצַלֵּק אֶת תְּלוּלִית זִכְרוֹנְךָ אַנָּה וָאָנָה,

מִתְקַשֶּׁה לְהִתְמוֹדֵד עִם רְגָעִים קְטַנִּים שֶׁל 

תְּהִלָּה חוֹלֶפֶת, אֲשֶׁר לָהּ קָשַׁרְתָּ כְּתָרִים-

מָשָׁל הָיָה זֶה הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן בּוֹ

זִנַּקְתִּי כְּקוֹפֵץ אוֹלִימְפִּי לַמַּיִם,דֵּי מְסֻרְבָּל

יֵשׁ  לוֹמַר- אֲבָל א. רָאֲתָה, וְזֶה מָה שֶׁחָשׁוּב.

מַמָּשׁ לֹא מְשַׁנֶּה שֶׁיּוֹם קוֹדֵם קָטַפְנוּ תַּפּוּחִים

בַּמַּטָּע שֶׁל הַקִּבּוּץ, וּכְשֶׁנָּגַסְנוּ בַּחֲבִיתָה 

הַקּוֹלֶקְטִיבִית- הִתְבּוֹנַנְתִּי בָּהּ בַּיְּדִיעָה שֶׁהִיא

יָפָה וּבִלְתִּי מֻשֶּׂגֶת. אוּלַי בְּשֶׁל כָּךְ נֶהֱנֵיתִי 

מִיָּפְיָהּ בְּלֹא סֵבֶל הַתְּשׁוּקָה.

הָיִיתִי בֶּן שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה, וְיושְׁקֶה מְרַכֵּז הַמַּטָּע

אָמַר לְדוֹדָהּ שֶׁלִּי שֶׁאֲנִי טוֹב בְּלִקְטֹף תַּפּוּחִים,

אֲבָל אוֹתָהּ לֹא קָטַפְתִּי- וַהֲרֵיהִי כְּשַׁלֶּכֶת הַפְּרִי

בְּאֶרֶץ אַהֲבָתִי שֶׁהַכִּנֶּרֶת בָּהּ מוֹלֶכֶת -

וַאֲנִי עֲדַיִן חוֹלֵם בַּלֵּילוֹת שֶׁתַּחְזֹר.

תַּפּוּחִים כְּבָר לֹא קָטַפְתִּי מֵאָז.