שום דבר לא היה בשבילי יותר חורף

ממעילי הפלסטיק של אז

שהגשם

נטע בהם את ריחו.

'ריח בושם,אני מהרהר בעצב לעצמי-

נכון הוא לשעת אהבה

מלטפת שאין מאחריה

אלא פרגוד,ומסך-

שטרם הוחלט אם יעלה

או ירד לאהבות חדשות

אבל ריח מעילי הפלסטיק ההם

הוא ריחה של ארץ אחרת

שאז היתה ברורה לי-

היום כבר לא

אבדה לי דרך.

אבדה לי ארץ.

.