זֶה הֲיֵשׁ וְהָאֵין.זוֹ אִישִׁיּוּתֵךְ הַמֻּפְשֶׁלֶת הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר-

לִבְחֹן.לְהַעֲמִיק. לִשְׁקֹל אֶת הַדְּבָרִים כְּמוֹת

שֶׁהֵם, נִפְּלָאֵי סֵתֶר -מְשׁוֹטְטִים בְּעַרְבוֹת עֵינַיִךְ,

וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֶל נָכוֹן לְאָן אֲמוּרִים הֵם לְהוֹבִיל,

וַדַּאי לֹא אֶל הָרֹגַע שֶׁל צְלִילֵי הָעֶפְרוֹנִי בַּיַּעַר

עֵת שֶׁאֲנִי מְדַמֶּה אֶצְבְּעוֹתַי מְשׁוֹטְטוֹת עַל חֶלְקַת

צַוָּארֵךְ הַלְּבָנָה ,וְיָפְיֵךְ נוֹגֵעַ בְּשֶנִשְאָר מֵהַקְּלִידִים

שֶׁל הַלְמוּת לִבִּי.

 וְגַם מָחָר לֹא אֵדַע.גַּם לֹא כְּשֶׁיֵּעוֹר מִשְׁנָתוֹ-

 הַפּוֹרֵט בְּחוּשִׁים.