נורית יקרה גם שירי החל בהשתקפות מראה

עיניי אל מול מראה

והיא סודות וכאב

ואשאל

אלמלא אותם ייסורים

כחווה

אילו אותיות היו מכסות מערומיי

בשבילים בם הייתי מהלכת

ההייתי מחייכת?

האושר נח על מצע כאב שלא הובס

אקבע שחור עיניי אל מול חיי

אמרק את העצבות הניבטת

כולה שלי, נקייה

ואדע

גם לי אלוהים משלי