יצירות אחרונות
חורף שני לחטופים בשבי (0 תגובות)
דני זכריה /שירים -07/12/2024 02:37
וּמָה אֲנִי יוֹדַעַת ... (0 תגובות)
רבקה ירון /שירים -06/12/2024 22:44
תְּשׁוּבָה לַאֲהוּבָתִי (2 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -06/12/2024 22:06
רגע מהונדס (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -06/12/2024 19:52
תינוק בן שמונים (4 תגובות)
צביקה רז /שירים -06/12/2024 17:05
אודם שקיעות (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -06/12/2024 15:49
לא זכיתי (7 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -06/12/2024 11:39
ואלה מסעות סוף הדרך (5 תגובות)
יצחק אור /שירים -06/12/2024 10:59
שירים
לְכָל הַיְּלָדוֹת הַפְּצוּעוֹת שֶׁרָצוֹת אֶל תּוֹךְ הַסּוּפָהלמורגן, ניו יורק.
מֵעוֹלָם לֹא נִרְתַּעְנוּ מִכְּאֵבִים גַּם כְּשֶׁהָיוּ שֶׁל גּוּף אַחֵר. פִּצְעֵי הַשּׁוֹשַׁנִים שֶׁלָּנוּ נוֹלְדוּ בַּגֶּשֶׁם וְגָדְלוּ לִהְיוֹת מָעַרְבֹּלוֹת
כְּבָר מְנֻשָּׁקוֹת. הַבְּרָקִים חָרְכוּ אֶת לְחָיֵינוּ כְּמוֹ אֶת הָאֲדָמָה הַשָּׁבָה וּמְשַׁטָּה בָּנוּ צַעַד אַחֵר צַעַד נְשִׁיקָה אַחֵר נְשִׁיקָה.
כְּשֶׁהָיִינוּ קְטַנּוֹת, הַסַּבְתוֹת אָמְרוּ אִם תָּבוֹא סוּפַת רְעָמִים, כַּסּוּ אֶת הַמַּרְאוֹת וְתָמִיד הִגִּיעַ לַיְלָה שֶׁבּוֹ רַעַם נִפֵּץ אֶת שִׁמְשַׁת הַתְּמִימוּת.
מֵאָז, אֲנַחְנוּ רוֹדְפוֹת אַחֲרֵי כָּל שֶׁבֶר־עָנָן מִתְמַסְּרוֹת לַשִּׁטְּפוֹנוֹת, מִתְפַּלְּלוֹת אֶל שָׁמַיִם גּוֹעֲשִׁים
שִׁמְרוּ עָלֵינוּ בַּאֲשֶׁר נֵלֵךְ. חַפְּשׂוּ אוֹתָנוּ בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵינֶנּוּ אֲמוּרוֹת לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם.
הַשֶּׁבַח לָאָבוֹת שֶׁנָּטְשׁוּ, וְחָתְמוּ עַל מְצָחֵינוּ הַיְּשֵׁנִים: לֹא אֲהוּבָה. הֵם עָשׂוּ אוֹתָנוּ חַדּוֹת כִּטְפָרִים עַד שֶׁהִצְלַחְנוּ לֶאֱחֹז בְּעַצְמֵינוּ.
הַשֶּׁבַח לְאִמָּהוֹת, מֵהֶן לָמַדְנוּ לֶאֱרֹג דְּמָעוֹת בְּעֵין הַסּוּפָה וְלָתֵת לְאֵלּוּ שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ: שִׁלְּחוּ לָהֶן אַהֲבָה. שִׁלְּחוּ לָהֶן אַהֲבָה. שִׁלְּחוּ לָהֶן [אִמְרוּ בְּקוֹל] אַהֲבָה.
הַשֶּׁבַח לָאוֹהֲבִים שֶׁהִבְטִיחוּ, וְלֹא חָזְרוּ. הֵם לִמְּדוּ אוֹתָנוּ לֹא לְפַחֵד מֵרוּחוֹת [רְפָאִים] בַּיְּעָרוֹת. הַתּוֹדָה לְמִי שֶׁהִקְשִׁיבוּ כְּשֶׁבִּקַּשְׁנוּ לַעֲזֹב
אֲבָל מֵאַיִן יָכֹלְנוּ לְמָלֵא אֶת הַחֹרִים בַּלֵּב? הֲרֵי יְלָדוֹת כָּמוֹנוּ לָעוֹלָם לֹא מַגְלִידוֹת
וְנִזְקַקְנוּּ לְהֵדֵי קוֹלוֹתֵינוּ הַמְּרֻסָּקִים כְּדֵי לִשְׁמֹעַ שֶׁהַמִּלִּים שֶׁלָּנוּ הֵן פְּקַעוֹת:
אֲנַחְנוּ מַנְבִּיטוֹת אֶת הַפְּקַעוֹת בְּתוֹךְ הַפְּצָעִים כְּדֵי לְהַפְרִיחַ אוֹתָנוּ מֵחָדָשׁ.
הַשֶּׁבַח לַבְּרָקִים, הַשֶּׁבַח לָרְעָמִים הַשֶּׁבַח לַפְּצָעִים, הַשֶּׁבַח לַמִּלִּים. הַשֶּׁבַח לַסּוּפוֹת שֶׁאָנוּּ רָצוֹת אֶל תּוֹכָן, יוֹדְעוֹת שֶׁבָּהֶן יִמָּצֵא לָנוּ מַרְפֵּא. תגובות
רחל בנגורה
/
יפה. אהבתי אר הפואמה הזו
/
06/11/2024 18:32
גלי צבי-ויס
/
הפקעות בתוך הפצעים
/
07/11/2024 07:48
תומר קליין
/
וואו ממש יפה איך שזרת את הכל וסיימת שהכל מאוחד
/
07/11/2024 18:38
🐝🐝BeeBee
/
אהבתי
/
12/11/2024 16:27
התחברותתגובתך נשמרה |