תיירים/שירהור

אֵינִי יוֹדַעַת

אִם כְּדַאי הָיָה לִטְבֹּעַ בְּהַרְרֵי הַקַּצֶּפֶת

 תַּחַת פִּיו

הַפָּעוּר וְעֵינוֹ הַנּוֹטֶפֶת שֶׁל גַּרְגּוֹיְל אָפֹר

וְכַמָּה הָיִיתִי נוֹתֶנֶת 

כְּדֵי לְהִשְׁתַּלְשֵׁל שׁוּב מִן הַפִּסְגָּה

אֶל תַּחְתִּית הַנַּחַל

עִם עֵט נִשְׁלַף בֵּין הַשִּׁנַּיִם

וּכְּשֶׁחֶבֶל כָּרוּךְ סְבִיב מַתְּנַי

לְהִתָּלוֹת בַּעֲצִירַת בֵּינַיִם 

וּלְהִתְנַדְנֵד כְּמוֹ נַעֲרַת תַּגְלִית 

עִם הַפְּקַעַת בְּעָרְפִּי

מִמֶּנִּי אֵלֶיךָ

קָדִימָה וְאָחוֹרָה וּבִתְנוּפַת

קְרִיאַת הַ-

"מָה?"

בְּרַעַשׁ מַפַּל הֶחָלָב הָרוֹעֵם 

קוֹלְךָ מְמוֹגֵג לִי הָרִים מִלִּפְנֵי

הַמַּבּוּל 

וּמָה אֲנִי עוֹשָׂה פֹּה עַכְשָׁו

עִם הַכַּדּוּר הַדּוֹעֵךְ בְּצֵל 

שִׁמְשִׁיָּה מִסְתּוֹבֶבֶת 

וְכָל הַתְּהוֹם  הָאֱגוֹזִית

וְהַחַיְתוֹ וְהָרוֹמֵשׂ הָאֻכְמָנִי הַזֶּה

לְיַד הָעֲרוּגוֹת

*  *  *
                                 ספט׳ 24