אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 196 יוצרים
חיפוש
נקבה
תאריך לידה: 24/4/1980
אין לי אלא לכתוב...
אזור מגורים: חיפה
תאריך כניסה אחרון:
24/12/2016 20:15:52

נושא: ג'זף אוקונור.

 
העלתה לדיון:
נורית ליברמן.

 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
כתב נסתר - ענבל כ. סיפורים (10/8/2014-01:50) 1214 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה

כתב נסתר או "הצילו"

אני מרגישה שאני צריכה לכתוב ספר ולא יודעת איך.

 

 

"להיות". איך את מעיזה לקרוא לזה תכלית? מצד אחד את חדה, מצד שני נדמה שאת חדה-חידה. מזמן, אולי בגיל ארבע חלמתי "להיות". משהו, מישהו. בן, בכור, כמו אחי. איש רעיונות גדולים. כל אחת רצתה "להיות" מפרנס, קרייריסט, ראש הבית. אבל אף אחת לא התוודתה. במקום, נולדתי נקבה. איך עשו לי את זה "נולדת, שיהיה בצלחה". לפעמים רציתי "להיות" גם כמוך, בגיל ארבע לקרוא שפה עתיקה ובגיל שש את אפלטון. אבל בגיל ארבע לא ידעתי איך לבקש מורה. בבית הספר הציעו חוגים. היה מורה לחליל, ומורה לקרמיקה. להוריי לא היה כסף לשלם. אז נכנסתי רק לשיעור הראשון שהיה חינם. את אומרת לי שלא הפסדתי כלום. ככלות החיפושים מצאתי אותך. מורתי. את בין "חובה לכתוב" לבין "זרקו את הספרים". במלים הבאות את סוברת מעט אחרת "לא שאין יופי בקריאה, או חכמה בזרים. אלא שבכל מקרה העולם נמצא בתוכי." אני מנסה. ללכת בעקבותיך. את מאלצת אותי לפרש. מקוטעת. כמו שיר האיקו יפני, אבל לא. "מקור עולמי הפנימי אינו מן החוץ לבדו" ניסוחים מטלטלים. אני חושבת שאת חכמה. אחר כך אותה האמירה נראית לי טפשית. "דמותי אוסף השתקפויות באחרים" את משקפת לי את עצמי. אפילו במילה בודדת. איך אתה בוחרת אותן? נופחת בן את מה שאיני מבינה, חיים. את מרשה להן "להיות". מה שכתבת כאילו יצא ממני. אבל מעולם לא הצלחתי לכתוב כך. נכנסת לתוכי ושלפת בכוח איזמל את שיני מחשבותיי מן השורש. או אולי אין בי כזו שורשיות, עתיקות יומין אינדיאנית מעושנת ומכובדת. פתאום במשפט סתמי את מאכזבת אותי. כמו כולם את מספרת קלישאות "דע עצמך". אחר כך את מוסיפה בלי הקשר "לחיים אן עלילה". איזו חוצפה להפיל עליי משפט כזה. ככה. בלי הכנה. "עניין של מזל, סך כל שראיתי וחוויתי זו מהותי." לא יתכן. את סתם כותבת. רטוריקה להמונים. "הכתיבה היא היציאה הטובה ביותר החוצה". בעבר כתבתי כדי להכניס אחרים אליי. נכלאתי בגלל זה. אולי היציאה היא שער מעץ עם ראש קשת. אם יש אור, יש דמיון, אם יש דמיון, יש תקווה. "הכתיבה משחררת." דיבור מיותר. "הכתיבה משחחרת." דיבור תלוי מקשיב. בגללך אני לא מגיעה בזמן לעבודה. אני מתקשרת למנהל העבודה אך איני יודעת לנקוב בשם המחלה. מה אגיד לו, מחלת קשיי הבעה? התרופה: קריאה בספר מחקר מאת ד"ר כהן. ד"ר לפילוסופיה, המאה ה 19. אישה. באילו נושאים לא בדיוק ברור. היא חולשת על הכל. קופצת מנושא לנושא. הפסגה הגבוהה ביותר שהגעתי אליה היא מיטב ההבעה. השפל הוא תמיד "להיות" במצב ההפוך כשאני קוראת את פסגת כתביה.

חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  פתח תגובות הכתיבה משחררת / גלי צבי-ויס 10/8/2014 [ מס' תגובות : 2]
    גלי / ענבל כ. 10/8/2014
    החשש הזה קיים אצל כל סופר עד שהוא מקבל הכרה. אבל אל תתני לו למנוע מבעדך לכתוב. קדימה! / גלי צבי-ויס 11/8/2014
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית