פוסטים

איזון בין קללה לברכה

יום שבת, 09:11, בסיס עובדה.
אחרי סיור גדר של 4 שעות, בדרך לחדר.
בעודי צועדת ומתקרבת אל המיטה המיוחלת, אני עוצרת את מחשבתי ומתרכזת בתחושה.
אני מבחינה בשמש העולה שמחממת את הצד השמאלי של פניי וגורמת לעיניי להתכווץ, ובאותה נשימה את הרוח הנעימה שמלטפת את החצי השני.
האיזון שבין השניים גורם לי לצמרמורת. 
נעלי הצבא הכבדות שלי מתקדמות צעד ועוד צעד ואני שומעת את האבנים הקטנות נחרקות. אבק פודרה עדין עולה מן האדמה ומלכלך את נעליי.
הנשק עלי וגם האפוד, מכבידים וגורמים לחוסר נוחות וכאב קל בכתף שמאל.
אני נושמת מעט בכבדות מהחום שאופף אותי בתחילת אוגוסט במדבר, ומרגישה גם מעט אבק.
אני מודה על כך שאני יודעת להרגיש.
 וזה נכון שאני מרגישה את החום, הלכלוך והכאב, אבל אני רואה את השמש, שומעת את האבנים, ומרגישה את הרוח, וזה שווה הכל.
להרגיש כל דבר בצורה עמוקה זו קללה וברכה גם יחד.
השילוב בין הטוב והרע גורמים לי להעריך את שלמות החיים. 

תגובות