שירים

אוֹדוֹת לְסֶסָאר וָאייֶחוֹ



בשיר אוֹדוֹת* זה רציתי לשתף אתכם חברי, במשורר שנגע בי מאוד, סֶסָאר וָאייֶחוֹ, משורר פרואני גדול שיצר במחצית הראשונה של המאה ה- 20, אשר חייו היו טראגיים, והיקף שירתו מבחינת כמות - מצומצם היה.

 

[ אוֹדוֹת - רבים של אוֹדָה ]

 

הערה- כל שנכתב באודות פרץ בי בהשראת קריאתי בשיריו, אך אין שום "גזירות (אף לא קטנות) והדבקות" מתוך שיריו. האודות 'עצמאיות' לגמרי.

 

 

 

אוֹדוֹת לְסֶסָאר וָאייֶחוֹ

 

 

פְּתִילִים חֲרוּכִים דּוֹלְקִים

שָׁלַפְתָּ מִתּוֹכְךָ

מִלָּה מִלָּה צַרְתָּ בָּם

מִלּוֹתֶיךָ

 

וּבְקוֹרְאִי אוֹתְךָ

נִיתָקִים הֵמָּה מֵהַדַּף

וְנִבְלָעִים בְּעֵינַי

בְּלִבִּי

 

נִצָּתִים מֵחָדָשׁ חֲבָלֶיךָ

 

 

 

*             *             *

  

  

נִצַּת בַּאֲלוּמַת שֶׁמֶשׁ אֲדֻמָה שֶׁעָלְתָה 

בָּעַרְבוֹת קְפוּאוֹת, רְחוֹקוֹת, תְּמִימוּת

נֶחְשַׁדְתָּ,נֶעֱקַבְתָּ, אֶל תָּא צַר הֻשְׁלַכְתָּ,

שָׁם עַל יַתְמוּת צְעִירָה נִתְבַּשַּׂרְתָּ,

לֹא תָּבוֹא אֶל מַצֵּבַת אִמְּךָ טְרִיָּה

ולֹא תִּרְאֶה אֶת נַעֲרָתְךָ שֶׁעָזְבָה

 

מִקִּיר לַקִּיר מִמּוּלוֹ

עַל שִׂפְתֵי תְּהוֹמוֹת תֹּהוּ נִפְעֲרוּ לְרַגְלֶיךָ

פָּסַעְתָּ מַרְעִיד

 

שָׁם עִם שֵׁדִים וְלִילִית שָׂרִיתָ

וְדִמְעָה מְלֻבֶּנֶת גּוֹעֶשֶׁת גָּאֲתָה עַל גְּדוֹתֶיךָ

אֶת מָרָתָה אֶשְׁתֶה, כְּוִייָתָה בִּי בְּמִלּוֹתֶיךָ

 

וּבָרַחְתָּ

 

אֶל מֵעֵבֶר יַמִּים לְבִירַת נְאוֹרוּת חֲסוּדָה

אוֹבֵד בֵּין צְלָלִיוֹת זְחוּחוֹת חוֹלְמוֹת קִדְמָה

לְעֶרְגּוֹת נֶאֱרָגוֹת בַּאֲוִיר בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה  

 

לְצַד גִּשְׁרֵי אֶבֶן אֲפֹרִים תֵּהָלֵך עִם הַסֵּין

מְרֻפָּט דָּהוּי חֲסַר כָּל,  עַל סַפְסָל עָזוּב

תֵּשֵׁב בְּסִמְטָה לִשְׂבֹעַ כָּרִיךְ דַּל

שֶׁזּוּגַתְךָ הֵכִינָה, לְקַלֵּף עַרְמוֹן מְפֻיָּח

 

מַמְשִׁיךְ לוֹחֵם בִּצְלָלֶיךָ הַגָּחִים מִתּוֹכְךָ

 

עֵט וּפִנְקָס קָטָן

מָגֵן וְפּיפִיּוֹת לְךָ

                     פּוֹצַעַת אוֹתְךָ !

 

לֹא תּוֹסִיף לִשְׁלֹף עוֹד פְּתִילֶיךָ

הַדּוֹלְקִים וְלֹא אֻכָּלוּ

לֹא תּוֹסִיף לִיצֹר עוֹד מִלּוֹתֶיךָ

כִּמְעַט

 

תַּחַת יָרֵחַ לֵילִי אָכוּל וּפָנָס עָטוּר מֵהֵל

חָלַפְתָּ כְּצִלְךָ עַל קָפֶה רוּז' הַזּוֹהֵר, תָּצִיץ

אִשָּׁה, גֶּבֶר, זוּג, מִשְׁפָּחָה, לְצִדֵּי שֻׁלְחָנוֹת הֲדוּרִים

תִּרְאֵם

דְּפָקֵי-לֵב מְצוּיָרִים עַל פִּי צַו-הָאָפְנָה הָאַחֲרוֹנָה

מְתַלְּעִים שִׂיחוֹת לִלְגוֹם עִם קָפֶה רֵיחָנִי

 [מִפֶּרוּ מוֹלַדְתֶּךָ הָאֲהוּבָה?]

וְיַיִן חַכְלִילִי כֵּהֶה בִּגְבִיעִים צְלוּלִים

אוֹחֲזִים חָזָק בְּשִׁכְחַת הַמָּוֶת הדְּמוּמָה,

בִּשְׁתֵּי אוּנוֹת מְקוּרְקָפוֹת גַּם מִלִּפְנִים

 

וְאַתָּה צָעִיר עֲדַיִן וָאייֶחוֹ,

מֻתָּשׁ לְלֹא גִּיל

רוֹצֶה לִפְשֹׁט כְּסוּת חַיֶּיךָ

שֶׁכָּבְדָה מֵעוֹפֶרֶת עָלֶיךָ

 

חָפֵץ לְהָסִיר זֵר-קוֹצֵי מֻקְדָּמוּת

ֹשֶיִּדְּעוֹנֵי-שִׁירָה קִצְרֵי רֳאִי

כִּתְּרוּ לְרֹאשְׁךָ בְּצִחְקוּק


וְאַתָּה חוֹלֶה וְחָלוּשׁ וְעָלוּם

עַד תֹּם

וּפָּרִיז עֲתִיקָה יְפֶיפִיָה

סוֹגֶרֶת עָלֵיךָ בְּרֵיקָנוּת סוֹאֶנֶת

מֵחֲלִיפָה צְבָעִים כְּזִקִּית

מְנַצְנֶצֶת תְּשׁוּקוֹת מְתַקְתְּקוֹת

כְּפָאם פָאטָאל רָעַת-רוּחַ

 

 

 

*               *                *

 

 

הוֹי וָאייֶחוֹ וָאייֶחוֹ

אֶת מְעַי הַמְלֵאוֹת תְּכַוֵּץ

בְּפֵרוּרֵי לֶחָם שָׁחֹר צְלוּבִים

בָּוִּיָּה דּוֹלוֹרוֹזָה שֶׁלְּךָ

זָעֲקוּ מִמֵּעֶיךָ הַחֲלוּלִים

 

הַאִם הִגַּעְתָּ

לְעַצְמְךָ עַצְמְךָ, וָאייֶחוֹ?!

 

הֵן תֵּדַע,

אוֹתוֹ עַצְמִי עַצְמִי

אֶחָד הוּא לְכֻלָּנוּ,

 

לַכּל.

 




---------------------------------------------

תגובות