שירים

דבש הזמן האבוד- גם

 
עת הגיעה סבתא צהלה לארס הקודש
ראתה חלב ודבש
גם בבוץ המעברות ועלבונות הרשות
וגם
בפקיד חסר פנים
שביקש לסרס את שמה
 
סבתא צהלה דיברה תנכית
יען כי בת רב גדול הייתה
אך מעולם לא דיברה עברית
כמתריסה מול העסקנים והפקידים
אותם ראתה נכוחה בורים
וגם
מפלים
 
תמיד עטתה מטפחת על ראשה
כהגנה מאכזבות ארץ האבות
וכמנגנת סולו בתזמורת עלומה
הקדישה חייה לציפורים
ולדגים
גם
ושקדה על מן יומם
 
בערוב ימיה היו תווי חייה יתומים
שבילים מוכרים הפכו זרים וכואבים
זכוכית חייה הפכה קשה ולא שקופה
כמו מצביעה גם
אטימות מקבלי פניה ב"שער העליה"
 
לעולם אשא עלבון פגיעתה
כיצד ארס הקודש חיללה דיבשה
ניסתה להפוך חירותה לאסירה ברוחה ותוכה
ניאון קר ניצח להבות הנר
סבתא צהלה לא תשוב לעולם
גם
לא אסלח בשמה
 
שמש זרה מבשרת קור ברחובות לא לי
חושך רך כמו מלטף במירמה המיית זיכרון וגעגוע
מוצ'לרוס אביונים בדמי
מהלך בארץ זרה
עננים בוכים גשם מר על ראשי
אני גם
כאן
אבקן שנשר מפרח
 
דבש הזמן האבוד, חרמות הנפש והגוף
הגשם עוד יחזור
אולי נדיב יותר
ישטוף קברה החשוף של סבתי
יבשר גם
אולי
טהרה
 
אני עשב בר מתדפק בשער
נושא דלתות כאב על גבי
בשקט הזה, האדיר
המכסה על הכול
מחפש גם
נחמה ומנוחה.
 

תגובות