שירים

באת אלי

 
בחדר שלנו, בעליית הגג
ה"פנטהאוז" הנפלא והדל לתפארת
כבר רהיטים של אחרים
והוילונות גם
רק התריסים השבורים נותרו
אות וסימן
 
היית לי שם ב"מקום שלנו"
פלטין של אהבה ותשוקה
פרי מגדים
באת אלי כמים הגדולים
הייתי בך
רחובות רחובות של אהבה
 
לא חזרתי לשם מאז
לא ספרתי שוב
את מעלה המדרגות
בכיתי את עצב לכתך
כמו
דמעות העצים הכרותים באמזונס
נחלתנו שם גם שם-
לא תחזור
 
לא פעם,
אני רואה בעיניי את הגג
טס ככנפי שחר מעל
כמו עוטף הקן שלנו בתפילה
מבקש מלאך
ענני
 
רואה,
ברק השמש השוקעת מול ים
על עירום גופך
חשופה למשחקי אור וצל
גלויה לעולם, פורשת ידיים
כמו אני,
נכנס ויוצא
בחצרותייך
 
 
*ראי,
השקדיה פרחת זה מכבר.
 
 
{מוקדש לא'}
 

תגובות