סיפורים

יתמות מהחיים / פרק 15

העדר זהות ויזואלית הנוגעת לשפת גוף , תורם מאוד ליחס של התגובות והתשובות . במידה מסויימת חשים פטור מהתחייבות הפן האנושי . לא פעם נשקול פעמיים אם להתעקש או לדלג על משפט כזה או אחר בחשיבה שאנו עלולים להצטער באמירתו . כדי לספק את רעבונו של היצר הרע , היתרון של המדיה הוירטואלית עובדת לטובת כל הנוגעים והיושבים בתוכה . בפרט לכאלה שהבטחון העצמי שלהם מעבר למסך אינו יכול להמריא ליותר מגובה דשא .              

במפגשים הויזואליים לא היה ניתן כלל להבחין בנוכחותם של אלה . הם היו נדחקים ומתבודדים בפינה חשוכה ויושבים כצופים . את הנתונים שאספו מאותו מפגש היו עושים שימוש כחומר ביד היוצר . אי אפשר היה לזהותם ולשייך להם מותג וירטואלי , מכיוון שבכל יום היו מחליפים זהות רוחנית אחרת . 

 

עד כמה הישות הרוחנית איתה ניהלתי את השיחות ריחפה בתוך מציאות חיי , היתה שאלה בלתי פתורה . כדי להתקדם ולהשביע את הסקרנות , לא נותר הרבה מלבד להמשיך לקרוא ....

"היי פרי , 

אילו הייתי אומר לך שיצא לי להיות נוכח פיזית אליך , מה היית מגיבה לי " ?

שאתה שמוק שלא חשפת עצמך מולי .

"ואילו הייתי אומר לך שזכיתי אפילו לרקוד איתך טנגו , מה היית מגיבה" ?

שזכיתי לרקוד עם רקדן טוב . 

"כן , אני יודע שזהו הריקוד האהוב עליך, אני גם יודע שלא היה נמצא בזרועותיך אחד שלא יודע לרקוד אותו . אך בכל זאת , עדיין אינך שואלת את השאלה שבמקומך הייתי שואל ללא דיחוי . אינך מסוקרנת לדעת היכן זה קרה " ?

לא !  מכיוון שאני חושבת שאתה שקרן גרוע .

"מותר לדעת כיצד ואיך את מגיעה למסקנה לא וודאית " ?    

תקשיב טומטום , אתה אולי רגיל לעשות חקר מדעי עם עכברים ועכברות . להזכיר לך מה שם משפחתי , או שנוותר על זה ? 

" עם עכבר או ליתר דיוק "עכברית" לא הייתי לעולם מגיע לרחבת הריקודים " .

נכון , אז איך אתה מסכם את הטנגו הזוגי דרך המקלדת ?

"עונג צרוף . רק שכעת את מובילה אותי לואלס שאותו אני פחות מעדיף ".  

אז אולי נלך על פסדובל'ה ?

"הסתחררתי מהריקוד הזה כבר מזמן " .

אתה מכיר את הפתגם : "אין צורך לפשוט עורו של חתול , אם הצלחת לשבור את חוט שדרתו" ? סביר להניח שעשיתי איתו שימוש לפחות פעם אחת בהידברות שלנו . 

לא תצליח לשבור את חוט השדרה שלי , וכדי לפשוט את עורי תצטרך לעבוד קשה . אני מציעה לך לוותר על זה . הטיפ השני שאני נותנת לך הוא , שתחזור לרקוד ריקודי עם , כי בסלוניים אתה לא כל כך מצטיין . 

"אם אומר לך שבכל זאת את סוחפת אותי לריקוד הטנגו , תאמיני לי " ?

לטנגו צריך שניים .

אולי תעבור לריקוד על הקרח ? 

" קפוא מדי שם "

אני שמחה שגרמתי לך לגלוש אל הבמה המציאותית . 

" פרי את משגעת אותי "

זה הזמן לקבוע תור אצל הפסיכיאטר מותק .שאלת אותי בעבר אם ביקרתי אצל פסיכולוג , והשבתי לך תשובה שאני מפנה אליך . אני משאירה לך את הזכות להחליט אם באמת אתה זקוק לתמיכתו . 

בשיחה הבאה ספר לי על איזו במה בדיוק החלטת להרקיד אותי איתך. תשתדל לחזור עם נעליים שלא יהיו גדולות מדי , ולא קטנות מדי .

 " מבטיח לך שיהיו במידה הנכונה " .


"הגעתי אליך ללא נעלי ריקוד פרי , האמת היא שאני יושב יחף "

למה "שרלוק" , רקדת על הרבה רחבות עד שנשחקו הנעליים ?

"סיעור המוחות שאני מנסה דרך אותן הרחבות , מחזיר אותי אל נקודת המוצא שהתחלתי .

יש איזושהי כימיה בשיח איתך, ואני חש שאת תורמת לי במידה משמעותית כשאני נקלע למבוי סתום .

אני משוכנע לחלוטין שהינך מזהה את ניסיון "ההרקדה". מספר רב של פעמים הבנתי בזכותך ובזכות המרחק שהסכמת להרחיק איתי בדיונים , את עוצמתו של החותם איתו בחרתי לשוב אליך. השפל כבר מזמן מאחורי ומאידך הגאות עולה ומעשירה את המעיין בזרימה שמתגברת על כל מכשול בדרך . הייתי מאוד רוצה לגלוש איתך לאפיק אחר , ויש לי לא מעט חששות מהתגובה שתתקבל ממך ".  

יש לך איזשהו וידוי דרמטי שאותו אני מזהה על ידי התשתית בבחירת המילים . אני שמחה שתרמתי לך מספר פעמים ביציאה ממבוי סתום , אך יש לי הרושם שאתה עדיין נמצא בו . כדי להקל עליך את החשיבה , אז תרשה לי לגלות לך שאני יודעת כי הינך מתנהל איתי בלמידת הפסיכולוגיה האנליטית . באשר לתחושה האחרת , לא קשה לזהות את הרגש הטמון בך. אם זה שייך ומתקשר בהשלמת המלאכה לפרוייקט שלך , אינני מתכוונת בשלב זה לעסוק בהימור על כך . מה שאתה צריך להסיק מזה , זו העובדה שגם עם רגליים יחפות אפשר ל"רקוד" בבטחה , ובמיוחד שבוחרים רחבת ריקודים שלא מזיקה לכפות הרגליים .  

אני יודעת שאתה נמצא בתחושה שכביכול אני מנוצלת , וקרוב לוודאי שזה מפתח אצלך ייסורי מצפון . שמתי לב לאורך כל השיחות , שלא תמיד הן היו ברצף של הנושא עליו דובר. המגמה והמאפיינים היו ברורים לי , ומאחר ולא חשתי ניזוקה מכך זה לא הפריע לי . אני עצמי נהנת לקרוא ולהתעשר מידע של אחר, ותמיד טוב להכיר את ארגז הכלים שאיתו עושים שימוש . יכולת הרי בנקל להתאדות מהמסך , ואני מבטיחה לך שלא הייתי נשארת מצולקת ופגועה .  

אילו היית פונה אלי בשאלה מה אני חושבת על חייזרים או חוצנים מהחלל החיצוון , הייתי שולחת אותך אליהם כדי שתספק לי מידע על קיומם . 

באשר למשחק הדמויות שאתה אחראי במיישרין להחייאת נשמה בתוכם , לגבי זה לא משנה כלום . אני חוזרת ומדגישה כי ההתיחסות שלי היא אך ורק למילים , וזאת על אף שביודעין כבר הבנתי שלפחות אחת מהן לא קיימת במציאות .  

אם השאלה המתבקשת שתחוש חובה לשאול לגבי הידיעה עד כמה זה השפיע או שינה את התגובות לצורך שלך , אז אומר לך שנטרלתי לחלוטין את ההתייחסות הזו מבסיס המחשבה שלי. אני מקווה שבתשובתי זו מיציתי ופתרתי את החששות שלך. 

הימנע מתשובה בבחירת מילים שיהיו בהן מוטיב לשבח ולהלל . אני מתכוונת לזה ברצינות , מכיוון שזה יהיה הגורם שאיתו אפסיק את המרחק שאליו התכוונתי להרחיק איתך.

זו התגובה האחרונה ממני אליך להיום . אינני יכולה להקדיש לך זמן מעבר למספר הדקות שהשבתי בהרחבה למבוי הסתום שהיה ברצוני לפתוח , ולהסיר מועקה מיותרת מליבך.

שיהיה לך יום נעים , ונשתמע עד לפעם הבאה .

" אינך יכולה לשלול ממני את אופן הביטוי , אך אנסה להיות מעודן במידת האפשר כדי לא לאבד את הדמות שגורמת להחיות , לסקרן , ולאתגר את החשיבה .

אני שמח שנפל בחלקי הפור להכיר אותך , אני שמח שהסובלנות וההתעקשות השתלמה להמתין להענות שלך, זה הביא אותי להרמוניה "מוזיקלית" שאני אישית יצאתי נשכר ב"לחן" איתו אני "רוקד". אני מייחל וחולם שיגיע יום בו אוכל לחגוג ארוע , שאת נוטלת בו חלק גדול בהתגשמותו . בנימה זו אסיים תגובתי , ומודה לך מקרב לב על נוכחותך וקיומך במסע משמעותי בחיי"

כל הזכויות ליצירה שייכות לפרי פוקס ©

תגובות