שירים

בינתיים

בין יודעי דבר אני שותקת
בין גבוהות קומה, מתכופפת
בין גברים חזקים אני עוצרת
בין ראשונה לעיקרית מתיישרת
בין פיתויים גדולים אני נעתרת
בין חול לקודש מטהרת ואומרת
אמן.

בין מסרים חבויים לאמת צועקת,
בין רצונות חופשיים לאימי המתעקשת,
בין דברי הטעם וערימות הקשקשת,
בין מים לשמן-
מסבירת פנים, אני נמנעת ומחייכת.

ובין כל הדברים שהיטבתי להיות
שכחתי אני להתקיים
אינני יודעת אם מבית אבא או מפחד הריק זה
אך גם שירי סופו להסתיים,
ובין השקט לשקט אני מתנחמת 
בחינוך הבית והמסגרת הברורה,
שהיטב היטב חרט בי כללים ועשני
ראויה?

תגובות