שירים

אניות מפליגות למרחקים כמו אלפיים מחטים בבטן

ספרתי פסי זריחה מהתריס

על גבך

בדיוק כשהתעוררת

פנים מכווצים מספרים חלום

נשימות קלות- כבדות

כעננים שטים בשמיים

לו יכלו לי המים כמו

                         יכולת אתה

ודאי היה הטוהר השקוף 

שט בי

כמו אותם עננים


והריח המתוק של הבוקר

מטביע אותי באינסוף הקצף

בהיפוך העייף של חום הבשר

פספסה השמש את פניך

חריצים ארוכים

                       ישרים

כמו חילקו את הכל

גלים ושורות

והנה צף בי זיכרון בזה הרגע המלוח

אני יודעת 

אחד- עשר

בדיוק.

תגובות