בוקר נצחי

מנסה לישון אבל הלילה כבד לי על הלב

מדליק סיגריה במיטה והבוקר מתקרב

השקט לא חזר אליי עם אור ראשון

על קרונות המסע הוא עלה אחרון

ועכשיו אני בודד ורעב וארוז ומוכן

להגיע לתחנה האחרונה ברכבת הזמן

פיסת נייר עם כל הדברים שאני חייב לזכור

למקרה שאירדם ואקום בחור השחור

בום, דפיקה חזקה והדלת נשברת

דפיקה חזקה ורוח קרה מזדחלת

ושקט וצל ועצב ורעש ואור

והבוקר מעולם לא היה כזה שחור

על צווארה הארוך תמונה ישנה של עצמי

ילד מפוחד ואבוד שמתקשה להמריא

שיערה מריח מסיגריות וזיכרונות כואבים

בעתיד היא תימצא נחמה בחיקם של זרים

עם השמש היא תישכח שאהבתי אותה

תישכח את האור שהדלקתי אצלה

בליבי מקווה שתגלה איך זה לקום

לבד בקצה המיטה בבוקר קר וגשום

אני  אוהב אותה אני אגיד אבל זה כבר לא משנה