המספר אליו חייגת עדיין אינו מחובר...

רוצה להתקשר לנפש התאומה שלי
ואין לי את המספר...
רוצה להחזיק לה את היד
והכיסא ליד ריק...
רוצה לשתף, לספר, להתנחם
ואין לי עם מי...
כלוא בתוך הלבד
והמפתח אתי

נואש סובל מתייסר
בוכה רק עם עצמי...
ואפשר להוסיף עוד הרבה
על יסוריי וכאבי...
בואו נדמיין גם ברקע
נגינת זקן בכינור צווחני...

אבל רגע...לפני שבע שורות אמרתי..
שהמפתח אתי!
אני הרי יודע מה עלי לעשות
כדי "לזכות" באהובתי
עלי לשפר, לתקן את עצמי
האם באמת הייתי רוצה לפוגשה
כפי שכיום אני?
לא!!

עלי לטהר ישותי
להתמזג עם יעודי
לתת לרוח לנשב
ללבות בערת אשי

ואז...
כאשר באמת אהיה ראוי לה
אוכל להתקשר לנפש התאומה שלי
אפילו במחשבתי...
להחזיק לה את היד
והיא תהיה תמיד...
אתי