דמעות צבעוניות

דמעותיי זולגות בקשת של צבעי כאב

צובעות בדרכן כל פיסת נוף שליו

העצב מהלך בי פוסע פסיעות רכות

בעורמה חרישית מביא לי שי בידיים ריקות

ואני מצאתי יופי בקשת הצבעים

את השמיים ריססתי בצבעים משוגעים

מרחתי חיוך על ענני שמחה

את השמש החשכתי  והיא מהר ברחה

על גבול השיגעון בין דמעות צבעוניות

קברתי את העצב בשדה חמניות

עדיין לי צובעת כתונת שיגעון

תהא לי במידה ולא יחזור ההיגיון