יצירות אחרונות
מידאס (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -23/04/2024 16:26
המלך עירום (2 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -23/04/2024 15:07
מִלִּים נוֹלָדוֹת בָּרֹאשׁ🌹🌹🌹 (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -23/04/2024 04:36
נחל זורם געגוע (3 תגובות)
אסנת אלון /שירים -23/04/2024 01:13
אָבִיב הִגִּיעַ פֶּסַח בָּא / חַג שָׂמֵחַ לָכֶם, חֲבֵרִים יְקָרִים. (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -22/04/2024 23:44
ימי חייה (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -22/04/2024 23:38
משה על הר נבו (12 תגובות)
אילה בכור /שירים -22/04/2024 16:08
אליהו הנביא (4 תגובות)
שיח אחר /שירים -22/04/2024 16:08
יָפְיוֹ שֶׁל הַטֶּבַע (6 תגובות)
אביה /שירים -22/04/2024 15:41
שירים
המילים השחורות
הן נולדו מתוך הכאוס, מתוך קברי המונים לשכל ולהיגיון, ומתוך שקי גופות בתחתית נהר. אבני חן שנקרשו מדם, סחלבים שחורים שצמחו בין קברים. הן קרעו את אימם בלידה, הוקזו לעולם כמו מיתוך חתך בורידים. הם נשגבים. הם התגלו עליי במחזה הזוי של קשת אפלה. שחור מסנוור בגוונים מטריפים. זונות בוערות רקדו סביבי, השמיים נצבעו אדום. ובפי אז עמדה המתיקות החמקנית, האלוהית שבטעם של עפר קברים. הנוגה הרוטט בחלומות של ילדים מתים.
אך כאשר התעוררתי שוב לחיים מיוזע ורועד, העולם היה פתאום אפור, נביאי החורבן דיברו. החתך צרב על העור. אבל הייתי תעוו, הייתי רעב. אז כמו מיתוך מזרק נטוש בחוף חזרתי לעוד מנה, ועוד מנה... הן האלילות שלי, על מזבחן אקריב את העתיד והאתמול. הן המאהבות שלי.
אותן אצייר על קירות חדר אקעקע על ליבי, על עפעפי על מיצחי. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |