אל עצמי

האובך קורא לי לבוא אליו

והחול שלי זהוב ומתחמם

אני מול קו החוף עומד

מושיט זוג ידיים צוחק ומיתמם

כי איתך אהבתי

אני שט קדימה ומאבד

מתגבר על כאביי ומתאבד

אל עצמי

היער קורא לי לבוא אליו

להמשיך וללכת על השביל

המתעבה ומאריך את עקבותיו.

ואני מטייל עיוור אל החופש, להוט

חופש המזהיר וצועק לעברי-

"אחרי תבוא בדידות"

מביט לשמיים

וצועק

אל עצמי

גורלי קורא לי לבוא אליו

להמשיך וללכת לכיוון היעד הקבוע

כל כך צפוי, כל כך ידוע

האל שלי, מסתבר

לקח חופשה או רק קצת נח

ואני בראשי, כבר מזמן מסובך

בגללך, בגללי

הגעגוע גובר

אל עצמי